ניס

מאי, יוני וספטמבר הם החודשים הטובים ביותר — ים חמים, ימים ארוכים ופחות עומס מאשר ביולי ובאוגוסט, כשבעיר חם והלינה במחיר הגבוה ביותר. בתחילת אוקטובר עדיין חם לעיתים קרובות מספיק לשחייה. החורפים מתונים ושמשיים בהשוואה לשאר צרפת — בדיוק בגלל זה ניס הפכה לעיר נופש חורפית — ובפברואר מגיע הקרנבל. גשמים קצרים וחזקים צפויים בעיקר בסתיו.

המרכז קומפקטי וברובו מישורי, ולכן הליכה היא הדרך הקלה ביותר להתנייד. רשת רכבת קלה מודרנית חוצה את העיר; אחד הקווים מחבר את שדה התעופה, כשבעה קילומטרים מערבית למרכז, לאזור הטיילת ולנמל בתוך כחצי שעה. אוטובוסים עולים לגבעות, ומערכת אופניים שיתופיים ושבילי אופניים לאורך החוף מקלים על הרכיבה. רכבות אזוריות מתחנת ניס־וויל משרתות את כל החוף מקאן ועד מנטון, והן הדרך הטובה ביותר לטיולי יום.

השפה היא צרפתית, והניב המקומי ניסאר שורד על שלטי הרחובות בעיר העתיקה ובכמה ביטויים. אנגלית מדוברת באופן נרחב במלונות, במסעדות ובחנויות, ורבים מבינים איטלקית כי הגבול קרוב. ״בונז׳ור״ פשוט כשנכנסים לחנות או לבית קפה הוא דבר מצופה, והוא משנה את הטון של כל שיחה. תושבי ניס עשויים להיראות מאופקים בהתחלה, אבל הם נינוחים וחמים ברגע שהשיחה מתחילה, וערבים באוויר הפתוח מקלים על ההיכרות.

לניס יש מזה זמן רב קהילה בינלאומית גדולה, עם תושבים מבריטניה, מסקנדינביה, מאיטליה ומארצות הברית, וגם סטודנטים מהאוניברסיטה ואנשים שעובדים בפארק הטכנולוגי הסמוך סופיה אנטיפוליס. זרים רבים גרים סביב הנמל, בקארה ד׳אור שמאחורי הטיילת ובשכונת ליברסיון. ערבי חילופי שפות, כדורעף חופים, קבוצות ריצה בטיילת ומועדוני טיולים שעולים לגבעות הם דרכים נפוצות להכיר אנשים, וקל למצוא אותם דרך קבוצות מקומיות.