מומבאי

התקופה הטובה ביותר להגיע היא מנובמבר עד פברואר – יבש, שמשי ומתון יחסית, עם ימים חמימים וערבים נעימים ליד הים. ממרץ עד מאי חם ולח מאוד. המונסון, בערך מיוני עד ספטמבר, מביא גשמים עזים, הצפות בחלק מהרחובות ושיבושים ברכבות, אם כי העיר אז ירוקה ומרשימה. גנש צ'תורתי חל בסוף אוגוסט או בספטמבר, ודיוואלי בדרך כלל באוקטובר או בנובמבר – שתי תקופות מרהיבות אך צפופות מאוד.

מומבאי ארוכה וצרה, והמרחקים בין דרום מומבאי לפרברים גדולים, לכן תכננו את הימים לפי אזורים. מחוץ לשעות העומס, רכבות הפרברים הן הדרך המהירה ביותר לנוע צפונה ודרומה. רשת מטרו שהולכת ומתרחבת משרתת כבר כמה צירים. אפליקציות הסעה כמו Uber ו־Ola נפוצות וזולות, והמוניות השחורות־צהובות והריקשות הממונעות נוסעות לפי מונה – אבל לריקשות אסור להיכנס לחלק הדרומי של העיר. התנועה עלולה להיות איטית מאוד, אז השאירו הרבה זמן.

מראטהי היא שפת המדינה, הינדי היא שפת היומיום המשותפת של העיר, ואנגלית מדוברת בהרחבה בעסקים, במלונות, במסעדות ובקרב צעירים, כך שקל להסתדר באנגלית. תושבי מומבאי ישירים, עסוקים ובדרך כלל נכונים לעזור. החברה משלבת מודרני מאוד ומסורתי: בבנדרה או בלואר פארל זוגות נינוחים, ואילו במקומות אחרים ובאתרים דתיים מצופים לבוש צנוע ואיפוק. מטיילות מוצאות בדרך כלל את מומבאי כאחת הערים הגדולות הנוחות יותר בהודו, אבל בהמון יש לפעמים תשומת לב לא רצויה – התלבשו בצניעות, השתמשו במונית דרך אפליקציה בערב וסמכו על האינטואיציה שלכם.

תרמילאים ומבקרים ראשונים מתכנסים בקולבה, סביב שער הודו ובבתי הקפה שליד הקוזוויי. זרים שגרים בעיר ואנשי מקצוע צעירים גרים בעיקר בבנדרה, בח'אר ובג'והו, שבהם יש חללי עבודה משותפים, בתי קפה מיוחדים וחיי החברה התוססים ביותר. לואר פארל מושכת את קהל אחרי העבודה. סיורים רגליים, סיורי אוכל, טיולי צילום, ערבי סטנדאפ וקבוצות ריצה בטיילות הן דרכים נפוצות וידידותיות להכיר אנשים.