האיים המלדיביים

המונסון הצפון־מזרחי היבש, בערך מדצמבר עד אפריל, מביא ים רגוע, שמש ואת המים הצלולים ביותר, וזו גם התקופה העמוסה והיקרה ביותר. ממאי עד נובמבר המונסון הדרום־מערבי מביא יותר גשם ורוח, בדרך כלל בממטרים קצרים וחזקים בין הפוגות שמשיות; המחירים יורדים, הגלישה במיטבה ועונת המנטות מגיעה לשיאה במקומות כמו מפרץ חניפארו. הטמפרטורות נשארות סביב שלושים מעלות כל השנה. מועדי הרמדאן זזים בכל שנה, ובחודש הצום החיים באיים המקומיים נעשים שקטים יותר בשעות היום.

נמל התעופה הבינלאומי ולאנה נמצא על אי משלו ליד מאלה, מחובר לבירה בגשר ולהולהומאלה בכביש. למקומות רחוקים יותר מגיעים בסירה מהירה, במטוס ימי, שטס רק לאור יום, או בטיסת פנים לשדות תעופה אזוריים ומשם בסירה. מעבורות ציבוריות הן האפשרות הזולה ביותר, אבל הן פועלות לפי לוח זמנים קבוע, וקווים רבים אינם פועלים ביום שישי. קל למצוא מוניות במאלה ובהולהומאלה. אתרי הנופש מארגנים את כל ההעברות, לכן אמתו את השעות לפני ההזמנה.

המלדיבים מדברים דיבהי, הנכתבת בכתב משלה, תאנה, ואנגלית מדוברת באופן נרחב, בעיקר בתיירות ובקרב צעירים. המלדיבים ידידותיים ומכניסי אורחים, אבל שמרנים למדי. האסלאם הוא דת המדינה, יום שישי הוא יום המנוחה העיקרי וזמני התפילה סוגרים לזמן קצר חנויות ובתי קפה. באיים המקומיים, מחוץ לחופי הביקיני, כסו כתפיים וברכיים, הימנעו מגילויי חיבה בפומבי וזכרו שאין אלכוהול.

חלק גדול מעובדי התיירות מגיע מחוץ לארץ, וצוותי אתרי הנופש ומרכזי הצלילה יוצרים קהילה בינלאומית גדולה. מטיילים עצמאיים נפגשים בבתי ההארחה ובמרכזי הצלילה של מאפושי, במחנות הגלישה של תולוסדו וחימאפושי ובבתי הקפה של הולהומאלה. ספארי צלילה על ספינה וטיולים קבוצתיים הם דרכים קלות להכיר מטיילים אחרים, ומרכזי צלילה מארגנים לעתים קרובות ערבים חברתיים לאורחיהם.