קטמנדו

אוקטובר ונובמבר הם החודשים הטובים ביותר, עם שמיים בהירים אחרי המונסון, ימים נעימים, הנופים הטובים ביותר להרים והחגים העיקריים; זו גם עונת הטרקים העמוסה ביותר. ממרץ עד מאי נמשכת העונה הגבוהה השנייה, חמה יותר, עם רודודנדרונים פורחים בגבעות, אף שהאובך מסתיר לעיתים קרובות את הפסגות. מדצמבר עד פברואר הימים שמשיים אבל הלילות קרים, והבניינים מחוממים לעיתים רחוקות. המונסון, מיוני עד ספטמבר, מביא גשמים כבדים, בוץ ומפולות מדי פעם בכבישים שמחוץ לעמק, אבל גם נופים ירוקים ופחות מבקרים.

בקטמנדו אין רכבת תחתית, והתנועה איטית ופקוקה. יש מוניות רבות; סכמו את המחיר לפני היציאה או השתמשו באחת מאפליקציות ההסעה הפועלות בעיר, שמציעות גם נסיעות על אופנוע. האוטובוסים והמיניבוסים המקומיים זולים מאוד, אבל צפופים וקשים להתמצאות בלי עזרה. את העיר העתיקה ואת תמל הכי טוב לגלות ברגל. נמל התעופה הבינלאומי טריבהובן נמצא כשישה קילומטרים ממזרח למרכז. האבק והזיהום עלולים להיות כבדים, ולכן רבים עוטים מסכה.

נפאלית היא השפה הלאומית, ומדברים גם נווארית, טיבטית ושפות רבות אחרות. אנגלית מובנת באופן נרחב בתמל, במלונות, בבתי קפה ובקרב צעירים. ברכו בנמסטה, עם כפות ידיים צמודות. הנפאלים חמים, סקרנים ומכניסי אורחים, ושיחות נפתחות בקלות סביב כוס תה. החברה שמרנית למדי: התלבשו בצניעות, במיוחד במקדשים, חלצו נעליים היכן שמבקשים, הקיפו סטופות בכיוון השעון והימנעו מגילויי חיבה בפומבי. אל תגעו בראשו של אדם ואל תפנו את כפות רגליכם לעבר אנשים או מקדשונים.

תמל היא מרכז חיי המטיילים, עם אכסניות, ברים על גגות ובתי קפה שבהם מטיילים מחליפים סיפורים ומחפשים שותפים. בודהנאת מושכת מבקרים לטווח ארוך, תלמידי מדיטציה ומי שמתעניינים בתרבות הטיבטית. זרים, עובדי ארגונים לא ממשלתיים ודיפלומטים גרים בדרך כלל בלזימפט, בבלוואטר ובג׳מסיחל שבפטאן, שבהן בתי הקפה והמסעדות שקטים יותר. מפגשי החלפת שפות, שיעורי יוגה ומדיטציה, פרויקטים התנדבותיים וטיולים קבוצתיים הם כולם דרכים טובות להכיר גם מקומיים וגם זרים אחרים.