ג'קרטה

ג'קרטה היא עיר־על עצומה, לחה וחסרת סבלנות, שמתגמלת כל מי שלומד את הקצב ואת הנימוסים שלה.

הרשמה

ג'קרטה

ג'קרטה היא לא עיר שמתאהבים בה ממבט ראשון, והיא גם לא מנסה להיות כזו. בירת אינדונזיה משתרעת לאורך החוף הצפוני השטוח של ג'אווה, ומתגוררים בה יותר מעשרה מיליון בני אדם ויותר משלושים מיליון באזור המטרופוליני כולו; כבישי אגרה נערמים מעל תעלות, מגדלי זכוכית ניצבים לצד שכונות קמפונג, והפקק אף פעם לא משתחרר לגמרי. היא החלה כנמל סונדה קלפה, הפכה לבטאוויה, המטה האסייתי של חברת הודו המזרחית ההולנדית, ומאז העצמאות היא הלב הפוליטי והמסחרי של המדינה. בבורנאו נבנית בירה חדשה, נוסנטרה, אבל ג'קרטה נשארת המקום שבו אינדונזיה עושה עסקים, יוצאת לבלות ומקבלת החלטות. הסוד למבקר הוא להפסיק להיאבק בגודל: בחרו אזור אחד ביום, סעו ברכבת התחתית ותנו לאנשים להראות לכם את העיר. תושבי ג'קרטה סקרנים, חמים וממהרים להזמין זר לקפה, וסצנת האוכל, בתי הקפה וחיי הלילה בעיר היא מהתוססות בדרום־מזרח אסיה. זו עיר עם רוב מוסלמי ועם גיוון דתי אמיתי, וקצת כבוד למנהגים המקומיים עושה הרבה.

מקומות לביקור

קוטה טואה וכיכר פתחילה

העיר ההולנדית הישנה מתרכזת סביב כיכר פתחילה, כיכר רחבה מרוצפת אבנים מול בית העירייה לשעבר של בטאוויה, שנבנה ב־1710 וכיום משמש כמוזיאון ההיסטוריה של ג'קרטה. סביבה נמצאים מוזיאון הוואיאנג לתיאטרון הבובות האינדונזי ומוזיאון האמנויות היפות והקרמיקה, ובסופי שבוע הכיכר מתמלאת במשפחות, באמני רחוב ובשורות של אופניים צבעוניים להשכרה, כולל כובעים רחבי שוליים. צעדו צפונה לנמל הישן סונדה קלפה, שבו ספינות מפרש מעץ מסוג פיניסי עדיין נטענות ביד.

מונס וכיכר מרדקה

האנדרטה הלאומית היא אובליסק לבן בגובה 132 מטר שבראשו להבה מצופה עלי זהב, והיא ניצבת במרכזה של אחת מכיכרות הערים הגדולות בעולם. מעלית לוקחת אתכם לתצפית עם נוף על כל העיר השטוחה והאינסופית, ובבסיס יש מוזיאון של דיורמות המספרות את תולדות אינדונזיה. הגיעו מוקדם בבוקר, לפני שהשמש נעשית אכזרית.

מסגד איסתקלאל והקתדרלה של ג'קרטה

המסגד הגדול ביותר בדרום־מזרח אסיה ניצב ממש מעבר לרחוב מול הקתדרלה הקתולית הניאו־גותית, שהושלמה ב־1901, ושני המבנים מחוברים כיום במעבר תת־קרקעי שנועד לסמל הרמוניה בין הדתות. איסתקלאל, שתכנן אדריכל נוצרי, פרידריך סילבן, ונפתח ב־1978, מקבל מבקרים מחוץ לשעות התפילה בסיורים מודרכים חינם; נדרש לבוש צנוע, ובכניסה משאילים גלימות.

גלודוק, צ'יינה טאון של ג'קרטה

ממש מדרום לקוטה טואה, גלודוק הוא מבוך צפוף של שווקים, חנויות לרפואת צמחים וסמטאות אוכל צרות. הלב שלו הוא פטק סמבילן, סביב מקדש דהרמה בהקטי, אחד המקדשים הסיניים העתיקים בעיר, שלעתים קרובות מלא בעשן קטורת ובפנסים אדומים. בגאנג גלוריה ובסמטאות שמסביב המקומיים עומדים בתור לאטריות, למנות חזיר ולקפה בסגנון של פעם. הבקרים הם השעות העמוסות ביותר.

קפולאואן סריבו, אלף האיים

למרות השם, בשרשרת הזו שנמתחת צפונה אל ים ג'אווה יש כמאה איים, ובאיים המרוחקים יותר יש מים צלולים, אלמוגים וחול לבן שמרגישים כמו עולם אחר לגמרי. סירות מהירות ומעבורות ציבוריות יוצאות ממרינה אנקול וממוארה אנגקה; פולאו טידונג, פרמוקה והרפן פופולריים ללינת לילה עם שנירקול ובתי הארחה פשוטים. הימנעו מהעומס של סוף השבוע אם אפשר, ובדקו את מצב הים בעונת הגשמים.

מוזיאון מקאן וסצנת האמנות

מוזיאון מקאן במערב ג'קרטה הוא המוזיאון המוביל במדינה לאמנות מודרנית ועכשווית, עם תערוכות מתחלפות של יצירות אינדונזיות ובינלאומיות בחלל שקט וממוזג. שלבו אותו עם מרכז האמנויות טמן איסמעיל מרזוקי בצ'יקיני, שמארח תיאטרון, קולנוע ותערוכות, כדי לראות את הצד היצירתי של עיר שלעתים קרובות מדי מצטמצמת לפקקים שלה.

איפה לצאת

סנופטי ורובע העסקים סודירמן

הרחובות של סנופטי בקבאיוראן בארו והמגדלים של רובע העסקים המרכזי סודירמן הם המקומות שבהם הקהל המטופח של ג'קרטה יוצא לבלות. ברים על הגגות, טרקליני קוקטיילים, מסעדות מכל המטבחים וכמה מהמועדונים הגדולים באסיה נמצאים במרחק נסיעה קצרה זה מזה. הערב מתחיל מאוחר, קוד הלבוש נלקח ברצינות במקומות היוקרתיים, ובלילות שישי הכי עמוס. המחירים גבוהים ביחס לאינדונזיה, כי האלכוהול ממוסה בכבדות.

בלוק אם

בעבר רובע קניות דועך, בלוק אם קם לתחייה בזכות הרכבת התחתית והפך לאחד המקומות הנינוחים והזולים ביותר לבלות בהם ערב. טוקיו הקטנה סביב רחוב מלוואי מלאה באיזקאיות יפניות ובברי ראמן, הבניינים הישנים הסמוכים הפכו לחללים יצירתיים עם חנויות קטנות ומוזיקה חיה, ואחרי רדת החשכה הרחובות מתמלאים בסטודנטים ובצעירים עובדים.

מוזיקה חיה ופסטיבל הג'אז של ג'אווה

האינדונזים אוהבים מוזיקה חיה, ובברים ובבתי קפה רבים מנגנת להקה קאברים או פופ מקומי כמה ערבים בשבוע. פעם בשנה, פסטיבל הג'אז של ג'אווה, שנערך בדרך כלל בסוף פברואר או בתחילת מרץ במתחם התערוכות קמאיוראן, מביא עשרות במות של ג'אז, סול ופופ לאורך סוף שבוע ארוך, והוא מהפסטיבלים הגדולים מסוגו בעולם.

רחובות אוכל לילי

אחרי השקיעה דוכני רחוב משתלטים על המדרכות בכל העיר. פצ'נונגן ליד המרכז הישן ידוע במרטבק מתוק ומלוח, רחוב סבאנג ליד תמרין בסאטה ובאורז מטוגן, וכמעט לכל שכונה יש רצועה לילית משלה של וארונגים שמגישים סוטו, אטריות ודג על הגריל. לאכול מאוחר, בזול ועל שרפרפי פלסטיק הוא הרגל משותף בג'קרטה ודרך קלה לפתוח בשיחה.

קניונים כמרחבים חברתיים

בעיר חמה, גשומה ופקוקה, הקניונים הענקיים הם כיכרות העיר. גרנד אינדונזיה ופלאזה אינדונזיה בכיכר מלון אינדונזיה, וסנאיאן סיטי ופלאזה סנאיאן בדרום, מכילים בתי קולנוע, מתחמי מזון, חנויות ספרים ועשרות בתי קפה ומסעדות שעמוסים עד מאוחר. כאן תושבי ג'קרטה באמת נפגשים.

דברים לעשות

הצטרפו ליום ללא מכוניות של יום ראשון

בכל יום ראשון בבוקר השדרה הראשית סודירמן–תמרין נסגרת לתנועה ממונעת, ועשרות אלפי אנשים הולכים, רצים, רוכבים על אופניים ומחליקים לאורכה מהבוקר המוקדם ועד בערך אחת־עשרה. מוכרי אוכל עומדים לאורך המסלול, קבוצות עושות אירובי בצד הכביש, והעיר מרגישה אחרת לגמרי. זו הדרך הטובה ביותר לראות את ג'קרטה היומיומית במצבה הנינוח ביותר.

נסעו ברכבת התחתית מקצה לקצה

קו הרכבת התחתית צפון–דרום, הנקי והממוזג, נוסע מלבאק בולוס בדרום ועד בונדרן הא־אי במרכז, חלקו מתחת לאדמה וחלקו מוגבה מעל התנועה. הנסיעה נותנת לכם חתך של העיר ומורידה אתכם בבלוק אם, בסנאיאן וברובע העסקים סודירמן. שלבו אותה עם אוטובוסי טרנסג'קרטה, שנוסעים בנתיבים משלהם, ורק לעתים רחוקות תצטרכו לשבת בפקק.

טעמו את המטבח הבטאווי

הבטאווי הם תושביה המקוריים של ג'קרטה, והמטבח שלהם הוא המטבח של העיר עצמה: סוטו בטאווי, מרק בקר עשיר עם חלב קוקוס; קרק טלור, חביתה פריכה מאורז דביק וביצת ברווז שנצלית על גחלים; וגאדו־גאדו ברוטב בוטנים. חפשו מוכרי קרק טלור סביב קוטה טואה ומונס, ושאלו את המקומיים איפה הם אוכלים סוטו — לכל אחד יש דעה.

צאו לטיול יום לבוגור

רכבת הפרברים נוסעת כשעה וחצי ממרכז ג'קרטה לבוגור, עיירת גבעות קרירה יותר למרגלות הרי הגעש. הגן הבוטני שלה, שנוסד ב־1817, הוא מהעתיקים באסיה, עם עצי ענק, בריכות וחממות סחלבים ליד ארמון הנשיא.

גלו את תרבות הקפה

בג'קרטה יש אחת מסצנות בתי הקפה הנמרצות באסיה, שנשענת על פולים אינדונזיים מסומטרה, מג'אווה, מבאלי ומעבר להן. האהוב על המקומיים הוא אס קופי סוסו גולה ארן, קפה קר עם חלב וסוכר דקלים, שנמכר בכל מקום, מדלפקי טייק־אוויי זעירים ועד בתי קלייה גדולים לקפה מיוחד. הקדישו אחר צהריים לקפיצה בין בתי קפה בסנופטי, בקמאנג או במנטנג, כדי לראות איפה צעירי ג'קרטה עובדים ונפגשים.

מקומות מושלמים לדייט ראשון

מידע שימושי

העונה הטובה ביותר

ג'קרטה חמה ולחה כל השנה, בדרך כלל סביב שלושים מעלות ביום. העונה היבשה, בערך מיוני עד ספטמבר, היא הזמן הנוח ביותר לביקור. עונת הגשמים מגיעה לשיאה בין דצמבר לפברואר, כשממטרים כבדים אחר הצהריים נפוצים וחלק מהאזורים הנמוכים מוצפים. הרמדאן, שמועדיו זזים מדי שנה, משנה את קצב העיר: מסעדות רבות שקטות יותר ביום ועמוסות אחרי השקיעה. בחג העיד בסוף הרמדאן מיליונים נוסעים לעיירות הולדתם, כך שהכבישים ריקים באופן חריג, אבל עסקים רבים נסגרים.

התניידות

התנועה היא העובדה המכרעת של החיים בג'קרטה — מרחק קצר ברכב יכול לקחת שעה בשעות העומס, במיוחד בערבי שישי ובגשם. השתמשו ברכבות בכל מקום אפשרי: הרכבת התחתית, קווי הרכבת הקלה המוגבהים, אוטובוסי טרנסג'קרטה בנתיבים ייעודיים ורכבות הפרברים. כרטיסים נטענים ללא מגע וכרטיסי בנק רבים עובדים בכל המערכת. גוג'ק וגראב משמשים לכל דבר, כולל מוניות אופנוע, שהן לעתים קרובות האפשרות המהירה ביותר. נמל התעופה סוקרנו–האטה מחובר לעיר בקו רכבת, ורכבת המהירה וווש מגיעה לבנדונג בפחות משעה.

שפה והיכרויות

אינדונזית היא שפת חיי היומיום, וכמה מילים — טרימה קאסיה לתודה, פרמיסי לסליחה — מתקבלות בחום. אנגלית מדוברת באופן נרחב ברובעי העסקים, בבתי הקפה ובקרב הצעירים בג'קרטה. האנשים ידידותיים, עקיפים ומנומסים; הרמת קול או ביקורת פומבית על מישהו גורמות למבוכה. אינדונזיה שמרנית מבחינה חברתית: הפגנת חיבה בציבור אינה מקובלת, באתרים דתיים מצופה לבוש צנוע, ורבים אינם שותים אלכוהול. התנהגות דיסקרטית ומכבדת תורגש ותוערך.

איפה נפגשים מטיילים ותושבי חוץ

בג'קרטה יש קהילה בינלאומית גדולה של אנשי מקצוע, דיפלומטים ומורים, יותר מאשר תרמילאים. קמאנג בדרום ג'קרטה היא כבר זמן רב שכונת הזרים, עם מסעדות, ברים ובתי קפה בינלאומיים, בעוד שסנופטי, רובע העסקים סודירמן ומנטנג מושכים צעירים עובדים מאינדונזיה ומחו"ל. מועדוני ריצה סביב מתחם הספורט גלורה בונג קרנו, מפגשי חילופי שפות, טיולי סוף שבוע לאיים וקבוצות הליכה שיוצאות להרים סביב בוגור הם דרכים נפוצות להכיר אנשים.

שאלות נפוצות

האם שווה לבקר בג'קרטה?

כן, אם מגיעים עם הציפיות הנכונות. זו לא עיר של גלויות, אבל האוכל, חיי הלילה, תרבות הקפה וההיסטוריה הופכים אותה לאחד המקומות המעניינים בדרום־מזרח אסיה, והיא מראה לכם את אינדונזיה המודרנית כפי שהיא באמת חיה. יומיים־שלושה ליד קווי הרכבת התחתית מספיקים לביקור ראשון.

איך מתמודדים עם הפקקים?

התאכסנו ליד קו רכבת תחתית או טרנסג'קרטה, תכננו אזור אחד ביום והימנעו מנסיעות בכביש בשעות העומס של הבוקר והערב. מוניות אופנוע שמזמינים דרך גוג'ק או גראב חותכות את הפקקים, ורשת הרכבות הולכת ומשתפרת. תמיד השאירו הרבה זמן לנסיעה לנמל התעופה.

מה ללבוש בג'קרטה?

בגדים קלים ומאווררים הם חובה, ולבוש יומיומי מתאים לרוב העיר. כסו כתפיים וברכיים בביקור במסגדים, במקדשים ובשכונות מסורתיות; איסתקלאל משאיל גלימות. ברים ומועדונים יוקרתיים ברובע העסקים סודירמן ובסנופטי מצפים לעתים קרובות ללבוש מסודר ולנעליים סגורות.

האם ג'קרטה היא בסיס טוב לשאר אינדונזיה?

בהחלט. סוקרנו–האטה הוא המרכז הבינלאומי הראשי של המדינה, עם טיסות תכופות לבאלי, ליוגיאקרטה, ללומבוק ולשאר האיים. ליוגיאקרטה אפשר להגיע גם ברכבת בתוך שש עד שמונה שעות בערך, ולבנדונג בפחות משעה ברכבת המהירה.

האם אפשר לשתות אלכוהול בג'קרטה?

כן. אלכוהול חוקי וזמין בברים, במועדונים, במלונות ובמסעדות רבות, אם כי הוא יקר בגלל מסים גבוהים, ומקומות מקומיים רבים לא מגישים אותו. שתייה בציבור או שכרות גלויה אינן מקובלות, ובמהלך הרמדאן חלק מהמקומות מקצרים את שעות הפעילות.

האם בטוח להיפגש בג'קרטה עם מישהו מאפליקציה?

ג'קרטה בטוחה בדרך כלל למבקרים, והכללים הרגילים חלים: בפעם הראשונה היפגשו במקום ציבורי הומה כמו בית קפה או קניון, ספרו לחבר לאן אתם הולכים והזמינו בעצמכם את ההסעה דרך גוג'ק או גראב. שמרו על חיבה דיסקרטית בציבור, כבדו את המנהגים המקומיים, ותגלו שהאנשים פתוחים ומסבירי פנים.

הכירו מישהו בג'קרטה

הרשמה

יעדים נוספים

תוכן שנכתב בסיוע בינה מלאכותית
עמוד זה הוכן בסיוע בינה מלאכותית ופורסם על ידי צוות MyTripDate.