הרשמה

הוי אן

הוי אן היא עיירת מסחר קטנה על גדת נהר, עם קירות צהובים ופנסי משי, שבה הערב שייך לנהר.

הרשמה

הוי אן

הוי אן היא עיר קטנה במרכז וייטנאם, שהייתה פעם אחד הנמלים הסואנים ביותר בדרום־מזרח אסיה. מהמאה החמש־עשרה ועד המאה התשע־עשרה הפליגו ספינות סיניות, יפניות, פורטוגזיות והולנדיות במעלה נהר תו בון כדי לסחור במשי, בקרמיקה ובתבלינים, והסוחרים שהשתקעו כאן הותירו אחריהם עיר עתיקה קומפקטית של בתי־חנות מעץ, מקדשי משפחה ואולמות התאחדות סיניים. כשהנהר התמלא בסחף והמסחר עבר לדא נאנג, העיירה פשוט נשכחה, ובזכות זה היא שרדה כמעט בשלמותה. מאז 1999 היא אתר מורשת עולמית של אונסק"ו. כיום העיר העתיקה הומה מבקרים, חייטים ובתי קפה, אבל קנה המידה עדיין אנושי: הרחובות קצרים, רבים מהם סגורים לאופנועים בשעות קבועות, ובערב אלפי פנסי משי מאירים את הסמטאות בזמן שסירות קטנות משיטות נרות על הנהר. מעבר לעיר העתיקה משתרעים שדות אורז, כפרי ירקות וחוף חולי ארוך, הכול במרחק רכיבה קצרה באופניים. למטייל זהו אחד המקומות הקלים והנינוחים ביותר בווייטנאם להאט את הקצב ולהכיר אנשים אחרים.

מקומות לביקור

הגשר היפני המקורה

סמלה של הוי אן הוא גשר עץ קטן עם גג רעפים ומקדש זעיר הבנוי באחד מצדדיו, שחוצה פלג צר בקצה המערבי של העיר העתיקה. לפי המסורת, הקהילה היפנית של העיירה בנתה אותו בסביבות תחילת המאה השבע־עשרה כדי לחבר את הרובע שלה לרובע הסיני, והוא מופיע על השטר של 20,000 דונג. הוא קטן וכמעט תמיד צפוף, לכן כדאי להגיע מוקדם בבוקר, לפני שמונה, כשהאור רך והרחובות שמסביב עדיין שקטים.

העיר העתיקה ואולמות ההתאחדות

לבה של הוי אן הוא רשת של כמה רחובות המקבילים לנהר — טראן פו, נגוין תאי הוק ובאך דאנג — ולאורכם בתי־חנות בצבע צהוב־אוכרה. הקהילות הסיניות מפוג'יין, מקנטון, מהאינאן ומצ'אוג'ואו בנו כאן כל אחת אולם התאחדות משלה, חציו מקדש וחציו בית מפגש, עם חצרות פנימיות, ספירלות קטורת ומזבחות מגולפים. המפואר שבהם הוא אולם ההתאחדות פוק קיין (פוג'יין). כרטיס אחד לעיר העתיקה מקנה כניסה למבחר מהאולמות, מהבתים העתיקים ומהמוזיאונים הקטנים.

הבית העתיק טאן קי

אחד מבתי הסוחרים השמורים ביותר בעיירה, שבו עדיין גרה אותה משפחה אחרי כמה דורות. הבניין הארוך והצר משתרע מהרחוב ועד הנהר, עם חנות בחזית, חדרי מגורים מאחור וחצר קטנה שמכניסה אור ואוויר. קורות העץ הכהות שלו מציגות השפעות יפניות, סיניות ווייטנאמיות זו לצד זו. סימונים על הקיר מראים לאיזה גובה עלה הנהר בשיטפונות קודמים — תזכורת לכמה קרוב העיירה חיה עם המים.

האי אן הוי וגדת הנהר

גשר הולכי רגל קצר מוביל מהעיר העתיקה אל אן הוי, אי קטן על הגדה השנייה של נהר תו בון. ביום שקט שם, אבל בערב הגדה מתמלאת בדוכני פנסים, דוכני אוכל ושוק הלילה, ומשם נשקף הנוף היפה ביותר מעבר למים אל העיר העתיקה המוארת. טיילו לאורך שתי הגדות בשעת בין ערביים, כשהפנסים נדלקים והנהר מתמלא בסירות קטנות שמשיטות נוסעים ונרות צפים.

חופי אן באנג וקואה דאי

הוי אן נמצאת קילומטרים ספורים בלבד מהים. אן באנג, כעשרים דקות רכיבה צפונה־מזרחה בדרך שחוצה שדות אורז, הוא חוף חולי ארוך עם מסעדות פירות ים פשוטות וברים על החוף, אהוב על מטיילים ועל תושבים זרים. קואה דאי, קרוב יותר לשפך הנהר, שקט ומקומי יותר. בחודשים היבשים הים רגוע וחמים, אבל בתקופות אחרות בשנה עלולים להיות זרמים חזקים, לכן שחו במקום שבו אחרים שוחים ושימו לב לדגלים.

מתחם המקדשים מי סון

כשעת נסיעה פנימה, בעמק ירוק מוקף הרים, נמצאות הריסות מי סון — קבוצת מקדשים הינדיים מלבנים שבנתה ממלכת צ'אמפה בערך בין המאה הרביעית למאה השלוש־עשרה. רבים מהם נפגעו במלחמת וייטנאם, אבל המגדלים ששרדו, עם פרטי הגילוף באבן חול, עדיין מרשימים, וגם האתר הזה הוא אתר מורשת עולמית של אונסק"ו מאז 1999. כדאי לצאת מוקדם בבוקר כדי להימנע מהחום ומקבוצות המטיילים.

איפה לצאת

סירות פנסים על נהר תו בון

הטקס שמגדיר ערב בהוי אן הוא שיט קצר אחרי רדת החשכה בסירת משוטים קטנה מעץ על הנהר. הסירן לוקח אתכם כמה מאות מטרים במורד הזרם וחוזר, ואתם מניחים על המים פנס נייר עם נר ומביעים משאלה. זה תיירותי וקצר, אבל גם יפה באמת, זול ודבר טבעי מאוד לחלוק עם מישהו. סכמו על המחיר לפני שעולים.

שוק הלילה

בכל ערב הופך הרחוב שלאורך הנהר באי אן הוי לשוק של מוכרי פנסים, דוכני מזכרות ודוכני אוכל שמוכרים שיפודים על האש, גלילי נייר אורז, מרקים מתוקים ופירות טריים. צפוף ועליז שם, וזה מקום מצוין לנשנש מנות קטנות תוך כדי הליכה. דוכני הפנסים, עם מאות פנסי משי זוהרים שתלויים מעל הראש, הם הפינה המצולמת ביותר בעיירה.

פסטיבל הפנסים של הירח המלא

ביום הארבעה־עשר של כל חודש ירחי, בליל הירח המלא, העיר העתיקה מעמעמת לפי המסורת את האורות החשמליים ומסתפקת בפנסים ובנרות. משפחות מניחות מנחות על מזבחות מול בתיהן, על הנהר צפים יותר נרות מהרגיל, ולעתים קרובות מתקיימות ברחובות הופעות קטנות. זה הערב האווירתי ביותר בחודש, וכדאי לתכנן סביבו את הביקור אם התאריכים מאפשרים.

מוזיקה עממית ובאי צ'וי

בערבים, בעיר העתיקה, אמנים משחקים באי צ'וי, משחק מסורתי ממרכז וייטנאם שמשלב שירה עממית עם מעין הגרלה — השחקנים מחזיקים קלפים, והזמר מכריז על הקלף הזוכה בבתים מאולתרים. ב־2017 הוכר על ידי אונסק"ו כמורשת תרבות בלתי מוחשית. גם בלי להבין את המילים, המוזיקה וצחוק הקהל הופכים את הצפייה למהנה. בעיר העתיקה מתקיימות גם הופעות של מוזיקה ומחול מסורתיים.

ערבים על החוף

העיר העתיקה של הוי אן נרגעת בשעות הערב המאוחרות, וחלק גדול מחיי החברה של מטיילים ותושבים זרים עובר אל החוף. באן באנג מסעדות החוף והברים נשארים תוססים גם אחרי החשכה, עם שולחנות על החול, משקאות קרים ופירות ים על האש. האווירה לא רשמית ומעורבת, והשיחה בשולחן הסמוך מתנהלת לעתים קרובות בכמה שפות.

דברים לעשות

תפרו בגדים אצל חייט

הוי אן מפורסמת בכל אסיה בזכות החייטים שלה, שיכולים לתפור לפי מידה חליפה, שמלה או זוג נעליים תוך יום או יומיים. האיכות משתנה מאוד, לכן הסתכלו על עבודות גמורות לפני שאתם מזמינים, בחרו את הבד בעצמכם, הקצו זמן לשתי מדידות לפחות וסכמו על המחיר מראש. בגד שיושב טוב הוא מזכרת לטווח ארוך; הזמנה חפוזה לרוב לא.

השתתפו בסדנת בישול

סדנאות בישול רבות מתחילות בביקור בוקר בשוק המרכזי או בגינת תבלינים, ואז מלמדות מנות מקומיות כמו אטריות קאו לאו, פנקייקים באן שאו, גלילי אביב טריים וכיסוני "הוורד הלבן". חלקן מתקיימות בצ'ה קואה, כפר מגדלי ירקות בין העיירה לים. זו דרך נינוחה וחברתית לבלות בוקר, ובדרך כלל חולקים את השולחן עם מטיילים אחרים.

רכבו באופניים בין שדות האורז

רוב המלונות משאילים או משכירים אופניים בזול, והשטח סביב הוי אן מישורי לגמרי. רכבו בין שדות האורז עד צ'ה קואה והלאה לחוף אן באנג, או מזרחה ליער דקלי הקוקוס המימיים של קאם תאן, שם דייגים מקומיים חותרים עם המבקרים בתעלות הצרות בסירות־סל עגולות מבמבוק. צאו מוקדם בבוקר או מאוחר אחר הצהריים כדי להימנע מחום הצהריים.

בקרו בכפרי המלאכה

סביב העיירה יש כפרים שעוסקים באותן מלאכות כבר מאות שנים. תאן הא, במעלה הנהר, ידוע בקדרות, ואפשר לנסות בעצמכם את האובניים; קים בונג, בגדה שממול, בנגרות ובבניית סירות. הם במרחק רכיבה או שיט קצר ומראים צד שקט ועמלני יותר של האזור.

צללו עם שנורקל באיי צ'אם

לאיי צ'אם, ארכיפלג מוגן קטן כעשרים קילומטר מהחוף, מגיעים בסירה מהירה מקואה דאי. טיולי היום משלבים שנורקלינג מעל אלמוגים, ביקור בכפר דייגים וארוחת צהריים על החוף. הסירות יוצאות בעיקר בעונה היבשה, בערך מהאביב ועד סוף הקיץ, משום שבחודשי הגשם הים עלול להיות סוער מדי.

מקומות מושלמים לדייט ראשון

מידע שימושי

העונה הטובה ביותר

פברואר עד אפריל היא התקופה הנעימה ביותר, עם מזג אוויר חמים, יבש ברובו, וערבים נוחים. מאי עד אוגוסט חמים ושטופי שמש, לעתים קרובות הרבה מעל שלושים מעלות, מה שמתאים לימי חוף אבל הופך סיורים בצהריים למתישים. עונת הגשמים נמשכת בערך מספטמבר עד דצמבר; אוקטובר ונובמבר מביאים גשמים כבדים, טייפונים אפשריים ושיטפונות שעלולים להציף את רחובות העיר העתיקה. טט, השנה החדשה הירחית בינואר או בפברואר, צבעוני, אבל חלק מהעסקים המשפחתיים נסגרים לכמה ימים.

התניידות

העיר העתיקה קטנה והכי טוב לסייר בה ברגל, ורבים מרחובותיה סגורים לאופנועים בשעות קבועות. אופניים הם הדרך הקלאסית להגיע לחופים ולכפרים, ומלונות רבים משאילים אותם בחינם או בתשלום קטן. אפליקציות הסעה ומוניות זמינות בכל מקום וזולות. שדה התעופה הקרוב נמצא בדא נאנג, כשלושים קילומטר צפונה, כארבעים וחמש דקות נסיעה; בהוי אן עצמה אין תחנת רכבת, כך שמי שמגיע ברכבת יורד בדא נאנג.

שפה והיכרויות

השפה היא וייטנאמית, ובאזורי התיירות רבים מדברים אנגלית טובה, במיוחד צעירים, חייטים וכל מי שעובד באירוח. כמה מילים — סין צ'או לשלום וקאם און לתודה — מתקבלות בחום. אנשי הוי אן ידידותיים ורגילים למבקרים, ושיחות נפתחות בקלות בבתי קפה, בסדנאות בישול ובסיורי אופניים. התלבשו בצניעות כשנכנסים למקדשים ולאולמות התאחדות, והתמקחו בנימוס ובחיוך בשווקים.

איפה נפגשים מטיילים ותושבי חוץ

בהוי אן יש קהילה גדולה למדי של תושבים זרים ועובדים מרחוק, שרבים מהם גרים מחוץ לעיר העתיקה, באן באנג, בקאם תאן ובכפרים שבין העיירה לחוף, שם נפתחו בתי קפה עם אינטרנט טוב וחללי עבודה משותפים. הברים של חוף אן באנג ובתי הקפה והברים סביב העיר העתיקה ואן הוי הם נקודות המפגש הרגילות. סדנאות בישול, סיורי אופניים קבוצתיים, שיעורי יוגה וטיולי יום לאיי צ'אם או למי סון הם דרכים קלות להכיר מטיילים אחרים.

שאלות נפוצות

האם הוי אן מתאימה לטיול לבד?

כן. היא קטנה, נינוחה ונחשבת לבטוחה מאוד, והקצב היומי שלה — רכיבת בוקר, סדנת בישול, שקיעה ליד הנהר — מפגיש אתכם באופן טבעי עם מטיילים אחרים. רבים מהמטיילים לבד נשארים יותר זמן ממה שתכננו, כי כל כך קל להרגיש כאן בבית.

כמה ימים צריך בהוי אן?

שלושה ימים מספיקים לעיר העתיקה, לערב על הנהר, לרכיבה לחוף ולסדנת בישול. הוסיפו יום או יומיים למי סון, לאיי צ'אם או להזמנה אצל חייט, שדורשת זמן למדידות.

האם צריך כרטיס כדי להיכנס לעיר העתיקה?

מצופה מהמבקרים לקנות את כרטיס העיר העתיקה, שכולל גם כניסה למבחר מהבתים ההיסטוריים, מאולמות ההתאחדות ומהמוזיאונים. דוכני כרטיסים עומדים בכניסות הראשיות לעיר העתיקה. הכסף מופנה לשימור מבני המורשת.

האם הוי אן יקרה?

לא. במונחים בינלאומיים היא זולה מאוד: אוכל רחוב, קפה, השכרת אופניים ותחבורה מקומית עולים מעט. המחירים בעיר העתיקה גבוהים יותר מבמקומות אחרים בווייטנאם, והמסעדות ברחובות הראשיים מכוונות למבקרים, ולכן התמורה הטובה ביותר נמצאת לעתים קרובות רחוב או שניים מהנהר.

מתי עדיף לא לבקר בהוי אן?

אוקטובר ונובמבר הם החודשים הגשומים ביותר, עם גשמים כבדים ואפשרות לשיטפונות ולטייפונים; חלקים מהעיר העתיקה עלולים להיות מתחת למים לכמה ימים. אם אתם מטיילים בתקופה הזו, השאירו תוכניות גמישות ועקבו אחר אזהרות מזג האוויר המקומיות. שאר השנה טובה בדרך כלל, אם כי באמצע הקיץ חם מאוד.

האם בטוח להיפגש בהוי אן עם מישהו מאפליקציה?

הוי אן היא עיירה בטוחה, וחלים בה אותם כללים פשוטים כמו בכל מקום: בפעם הראשונה היפגשו במקום ציבורי הומה, ספרו לחבר לאן אתם הולכים ודאגו להסעה שלכם בעצמכם. גדת הנהר, בתי הקפה של העיר העתיקה ומסעדות החוף באן באנג הומים עד הערב, ולכן הם מקומות טבעיים לפגישה ראשונה.

הכירו מישהו בהוי אן

הרשמה

יעדים נוספים

פטאיה ליסבון ברצלונה פוקט אמסטרדם ברלין פראג מנילה
תוכן שנכתב בסיוע בינה מלאכותית
עמוד זה הוכן בסיוע בינה מלאכותית ופורסם על ידי צוות MyTripDate.